To everything turn, turn, turn
למבוגרים בלבד
לאחר שעברתי גיל מסוים הפכתי להיות רגיש להערות המתייחסות ל… היותנו יותר מבוגרים.
כך למשל, לאחרונה, בנסיעה לדובאי, כשעמדנו בתור המתפתל לאחת האטרקציות, ואחרינו קבוצה נוספת של ישראלים שחזרנו ופגשנו בכל אחד מן הפיתולים של התור, שמעתי אחד מהם אומר: "זה מבוגרים ממש, הקבוצה הזאת".
או היום, בסיור המוצלח מאוד של מג"ש בתערוכה של סיגלית לנדאו במוזיאון ישראל, אמרה המדריכה: "איזה כיף להדריך אנשים עם קילומטראג' כזה".
נוכח הצֶבֶר העצום של שנות חיים שעמד מולה היא כנראה הרגישה צורך להתייחס לעניין הגילאי בגילוי לב. היא סיפרה לנו שעכשיו, כשעברה את גיל 50 "אני עושה דברים שלא הייתי עושה קודם". אם קלטתי נכון, היא מורה לאומנות גם בסקטור החרדי, ולראשונה, ממרום גילה, העזה להעיר להורים על כך שילדיהם השאירו מאחוריהם אריזות זרוקות של במבה, במקום להשליך אותם לפח האשפה.
ואז חשבתי שהנה קרה לי היום מקרה דומה: עשיתי דבר שלא הייתי עושה קודם. ובמה דברים אמורים? זיהיתי בין המשתתפים ממג"ש מישהו שהכרתי בפָּנים (בלבד) כמי שגר במרחק 50 מטר מהבית הקודם שלנו בשכונה א' במבשרת. אבל זה לא הדבר שלא הייתי עושה קודם; אני תמיד מאתר פנים מוכרות. החידוש היה בכך שניגשתי אליו ושאלתי: "סליחה, מה שמך?"
והוא השיב: "למה אתה שואל?"
"משום ש – 32 שנה אתה ואני גרנו בשכנות ברחוב נהר פרת, ואף פעם לא החלפנו מילה, אפילו לא מנוד ראש. אני חושב שהגיע הזמן".
"אתם כבר לא גרים שם?"
"עזבנו לפני שנה".
"32 שנה? אנחנו ותיקים יותר. יתכן אם כך שכשם שלא שמתי לב כשהגעתם, כך לא שמתי לב כשעזבתם".
לשיחה הצטרפה אשתו והוא הציג אותי בפניה: "זה ההוא שיוצא לריצה במכנסיים קצרים גם כשקור כלבים בחוץ".
אז הוא כן זיהה אותי.
לסיכום:
1. זה הזמן לעשות דברים שלא הייתם עושים קודם.
2. אם אתם פוגשים מישהו מוכר, אל תהססו. גשו אליו, גשרו על הפערים. אם לא עכשיו אימתי? גם יהיה לכם סיפור לספר על זה.
3. ללא שום קשר לכל המסופר לעיל – זיכרו כלל אחד חשוב: אל תשכחו להציג את עצמכם, ובשום פנים ואופן אל תפתחו ב – "אתה זוכר מי אני?"