27.9.22
סתם יום של חול בדירה חדשה
קיבלנו השבוע את המפתח לדירה החדשה שלנו מידי הקבלן וערכנו 'פרוטוקול' עם הנציג שלו, שבו נרשמו הפגמים שהתגלו בדירה. חברים וקרובים ברכו אותנו על קבלת המפתח סוף סוף.
הנה מה שקרה לנו ב'יום שאחרי'.
בין יתר הפגמים שהתגלו – לא היה חשמל בשקעים בחדר השינה ושום מתג לא הרים את התריס החשמלי בשירותי הורים. הגעתי למחרת לאתר בשמונה בבוקר, איתרתי את מנהל העבודה ושאלתי מתי יוכל להגיע חשמלאי לדירה שלנו. הוא אמר שהחשמלאי כבר שם ועובד בדירה אחרת ולאחר שיסיים, הוא יוכל להגיע אלינו. אמרתי לו: מצוין אחכה עד שיסיים. הוא אמר שזה עלול לקחת גם שעה ושהוא יצלצל אליי כשהחשמלאי יסיים. אחרי למעלה משעתיים אמרתי למירה שניגש לשם משום שהם כבר לא יצלצלו אלינו היום.
כשהגענו, התפלא מנהל העבודה שלא התקשרו אליי. החשמלאי עבר שם והמנהל שידך בינינו. החשמלאי עלה לדירה שלנו, פשפש ובדק ואמר שישנה בעיה שאינו יכול לפתור אותה ברגע זה. הוא יוצא עכשיו לעשן ולהפסקת צוהריים של חצי שעה וחוזר אלינו. עברה חצי שעה, עברה שעה והוא לא חזר. ירדתי לקומת החנייה כדי לחפש אותו והפנו אותי לדירה אחרת בבניין בקומה הראשונה. הסתבר שההפסקה שלו נקטעה ע"י דייר אחר שחטף אותו. כשהגעתי לשם היה בעל הדירה מגונן מאוד על החשמלאי והוא לא נתן לו לזוז עד שלא יגמור לתקן את כל המתגים ההפוכים. ב'בית חכם' אסור שהמתגים יהיו הפוכים. לא עזרו דברי ההסבר שלי שהחשמלאי היה באמצע העבודה אצלי ורק ירד לעשן סיגריה.
החלטתי שאני לא מוריד את העיניים מהחשמלאי עד שיסיים להפוך כל מה שדרש היפוך. ואז נכנסה לדירה השכנה שלו לקומה ושאלה אם למישהו יש בעיות עם התריסים, כי קבלן התריסים סיים אצלה והוא מחפש מה עוד לעשות. אמרתי שיש לו שני תריסים שלא עולים עד הסוף. בלב כבד עזבתי את משמרתי כשומר חשמלאי והבאתי פועל של קבלן התריסים לדירה שלנו, שם חיכתה מירה.
מיהרתי חזרה למפלס הקומה הראשונה ואת פניי קיבל בעיניים רושפות בעל הדירה שם עבד החשמלאי לפני שנטשתי אותו. האם לקחתי לו את החשמלאי? הכחשתי. מה החשמלאי לא כאן? לא הוא לא כאן. עלינו שנינו לקומת קרקע והסתבר שהחשמלאי הלך לרכב שלו משום שלא היה לו דלק והוא מילא עם בקבוק ומשפך.
החשמלאי חזר עם חיוך מתנצל ובדרך שאלתי אותו מתי יחזור אליי. הוא אמר שיש לו עדיין באותה דירה עבודה של רבע שעה. אמרתי יופי, אני מחכה לך, אבל הוא אמר שאז הוא הולך הביתה. שאלתי מה עושים. הוא שאל אם אהיה מחר. אמרתי שכן והוא אמר לי להיות שם בשש וחצי בבוקר.
חזרתי לדירה שלנו. הפועל של קבלן התריסים הסתבך. הוא פתח את הארגז למעלה אבל לא היה יכול להתעסק עם הקרביים של הארגז ללא סולם. הוא ילך עכשיו לחפש סולם. רבע שעה ולא חזר. ירדתי לדירה בקומה הראשונה, שם עבדו שני פועלים אחרים של קבלן התריסים עם סולם. שאלתי אותם אם ראו את האיש שלי והם אמרו שכן ושהוא בא לחפש סולם. נתתי מבט חומד בסולם שהם השתמשו בו אבל הם אמרו שהם צריכים אותו, ושבכלל הסולם הוא של החשמלאי. שאלתי האם יש להם באוטו סולם אחר והם אמרו לי שלא. למזלי היה לי מספר הטלפון של קבלן התריסים (התחלתי להשתפר), הצגתי בפניו מה המצב והוא אמר לי שידאג לפועל. ואכן אחרי חמש דקות הוא חזר עם סולם וטיפל בתקלה.
הגעתי לאתר למחרת בשש וחצי בבוקר. הייתי לבד. ברבע לשבע צלצלתי לחשמלאי. הוא לא ענה. בחמישה לשבע צלצלתי שוב. הפעם הוא ענה ואמר שיגיע תוך 7 דקות. הוא הגיע אחרי 20 דקות. יצא מהמכונית עם חשמלאי אחר והתחיל ללכת לבניין אחר. שאלתי אותו לאן הם הולכים והוא השיב שתוך עשר דקות אנחנו אצלך. לא, לא. אני כאן, לפי הצעתך, משש וחצי. החשמלאי השני פנה אליי ואמר: אני הבוס שלו. יבוא אתך חשמלאי אחר. עלינו לדירה שלנו. הוא בא בלי כלים. הסתכל ואמר שהוא הולך להביא כלים. אמרתי לו: לא, לא אני הולך אתך לכל מקום שתלך. הוא נכנס לדירה בבניין אחר. אחרי רבע שעה קראתי לו והוא אמר שיש להם כאן עבודה גדולה והוא לא יוכל להגיע אליי הבוקר.
ויהי ערב ויהי בוקר יום הראשון.
יואל אלפרט